בס"ד
 
  צור חשבון משתמש
התחבר
 
עמוד ראשי מאמרים וכתבות פורומים שליחת מאמר החדר שלי RSS הודעה פומבית  
תפריט
העמוד הראשי
מאמרים
פורומים
בדיחות
משחקים [1] [2]
הסיפור שאינו נגמר
סקרים
רדיו
קישורים
החדר שלי - סרוג אישי
מסרים אישיים
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
RSS
צור קשר
פרסם כאן!
 
עסקים
 
תיבת חיפוש
Google
 
מחוברים עכשיו
 
סקר
מה התכנון שלכם לחודש הראשון של החופש?

בגרויות
לעבוד
ללמוד נהיגה
לעשות פסיכומטרי
ללכת לקייטנה / מחנה
להתבטל
ללמוד תורה
לעזור לזקנים לחצות את הכביש
אחר (פרטו בתגובות!)
תוצאה
משאל

הצבעות: 587
תגובות: 7
 



דף ראשישלח מאמרהמאמרים המוביליםמאמר אקראי
העץ
בקטגוריית נקודה למחשבה
 
מ: שרה
יוצר: שרה
אי-מייל: שלח אי-מייל
נוסף ב: דצמבר 29, 2007
עודכן ב: דצמבר 29, 2007
צפיות: 1062
הצבעות: 1
דירוג: 10



אפשרויות

הדפס  הדפס

שלח לחבר  שלח לחבר
 
לינקים קרובים
אין לינקים קשורים למאמר זה


המאמרים הפופולרים ביותר:
מה לקחת לטיול שנתי? (רשימה וטיפים)

 
סיפור אמיתי
יום אחד כשחזרתי מבית הספר, ברגל, עברתי ברחוב מסוים. למה דווקא שם? זה פשוט. בדרך לבי"ס מביתי ובדרך מבי"ס לביתי יש אולי 10 דרכים.. הרחוב המסוים הזה משמש לי דרך חזור או הלוך כשאני הולכת לבד. אז נחזור לסיפור המקורי.

חזרתי מבי"ס ועברתי במדרכה הצרה והישנה שליד הכביש הראשי שמשובשת לגמרי בגלל השורשים של העצים הענקייים שנטועים שם. כשעברתי בין העץ הגדול ביותר לבין חומת הבית שלידו, שמתי לב באמת בפעם הראשונה באיזה מקום מדהים אני עוברת. לא היו שם פרפרים או קרני שמש שחודרות מבין הענפים. לא היו צלילים ורוחות, ציפורים וגוזליהן. היו רק מיליון עלים ירוקים ורעננים, ענפים אפרפרים וגזע עצום שסגרו עלי, והיו מעין מערה קטנה ומדהימה. והם לחשו לי: "בואי... מה מעיק? תספרי... תשתפי..." (אל תדאגו קוראים יקרים, זוהי רק הרגשתי במבט לאחור...) ואני לא יודעת למה אבל לחשתי להם. והרגשתי שמצאתי חברים אמיתיים. שהם מקשיבים לי באמת.
היה שם עלה אחד מיוחד, גבעול ארוך שהסתלסל בצורה מדהימה עם עלה כמוהו מהשיח של הבית שלידו. ליטפתי אותם ולחשתי: "אתם כל כך יפים.. יקרים שלי". ככה הייתי עוברת, פעם בהרבה זמן והרגשתי שהם שמחים לבואי כל פעם מחדש. אולי קצת כועסים שאינני מרבה לבוא, אבל יחד עם זאת- שמחים שבאתי עכשיו ורוצים לרקוד מרוב שמחה. הם היו מעלים לי את מצב הרוח. כל פעם עברתי ליד העלים היפים ההם ולחשתי להם כמה שהם יפים, וליטפתי אותם.
איזה עצים מדהימים, כמה עוצמות, כמה יופי.

יום אחד בבי"ס הודיעו לנו שבתאריך מסויים (תאריך מאוד מיוחד בשבילי) יש פעילות עם כלללל השכבה מהלילה ליום שלמחרת. אוף! כמה כעסתי! התאריך הזה לא נועד בשביל פעילות גיבוש!!! רציתי להיות בבית, לישון בבית. לחגוג בבית. (לא משנה מה).
באותה פעם, ושוב-לא במקרה, חזרתי הביתה דרך החברים העציים שלי.
כל הדרך חשבתי: יופי, עכשיו אני אוציא קצת. אפרוק. אספר להם כמה מעצבן ועצוב לי.
עכשיו תסתכלו על ה"מפה" הזאת:
__I I__________
______________
מהסימטה הקטנה למעלה אני באתי. הרחוב הארוך זה הרחוב עם העץ. על הקו התחתון למטה ממוקם העץ-חבר שלי. ונחזור לסיפור...
אני עמדתי ומיצמצתי מול הרחוב. מסתכלת שמאלה. רגע, אני לא רואה את העץ שלי. אולי הוא בצד ימין?.. לא הוא לא שם. מסתכלת לאורך כל הרחוב: איך עץ יכול להיעלם??!
ואז זה היכה בה: הבנתי. הדמעות אימו לצאת. ראיתי אותו שם. חציתי את הכביש וניגשתי אליו. כל כך קטן, לא נראה כמו שהוא היה. כל כך יפה, כל כך עצוב. העץ שלי. ליטפתי את הגזע הכרות ולחשתי:"למה עשו לך את זה? עץ יקר שלי!!!" כבר לא יכולתי להתחבא אצלו מעיניי העוברים ושבים. לא הבנתי למה עשו לו את זה. מה איכפת להם שהוא ימשיך לגדול, להתפתח, כמו שהוא כבר עשרות שנים?!

אבל העץ היקר שלי חייך את אותו חיוך סתמי ואמר: "לא נורא. אנחנו נמשיך כמו פעם. אני אגדל למה שהייתי. תמשיכי לאהוב אותי ולחייך אלי" היה לי קשה לחייך אליו ליטפתי והמשכתי. לא הייתי צריכה להתכופף בגלל אותו גבעול מסולסל ומדהים. רק הלכתי שם, כבדה ועצובה, בודדה יותר מתמיד. חושבת לי בשקט. פנים חתומות. כן, אני אתן לו אהבה כמו פעם. ואחייך אליו ואשתדל לעבור לידו יותר. כי מתוך השחור, השרוף והגדוע יכול לנבוט, לצמוח, לגדול, להתפתח משהו חדש.





שתף/י בפייסבוק מאמר זה!


האחריות על התגובות מוטלת על בעליהן בלבד ואין לנו שום אחריות על תוכנן

הרואה פרסם תגובה זאת:
מהמם


העמוד הראשי | פורומים | מאמרים | טורים אישיים | בדיחות | קישורים | משחקים 1 | משחקים 2 | הסיפור שאינו נגמר | רדיו | החשבון שלי | מסרים | שאלות נפוצות |
RSS | Hosted By: HTTP | אינדקס אתרים | קשר החן - קשירת מטפחות | סרוגים | תנאי שימוש | צור קשר

© כל הזכויות שמורות לסרוג www.saroog.co.il | קרדיטים | sxc.hu
מערכת זו מופעלת על PHP-Nuke. ותורגמה על ידי צוות PHPNuke ישראל ושוחררה תחת הרישיון החופשי GNU/GPL .
כניסה למנהלים