בס"ד
 
  צור חשבון משתמש
התחבר
 
עמוד ראשי מאמרים וכתבות פורומים שליחת מאמר החדר שלי RSS הודעה פומבית  
תפריט
העמוד הראשי
מאמרים
פורומים
בדיחות
משחקים [1] [2]
הסיפור שאינו נגמר
סקרים
רדיו
קישורים
החדר שלי - סרוג אישי
מסרים אישיים
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
RSS
צור קשר
פרסם כאן!
 
עסקים
 
תיבת חיפוש
Google
 
מחוברים עכשיו
 
סקר
מה התכנון שלכם לחודש הראשון של החופש?

בגרויות
לעבוד
ללמוד נהיגה
לעשות פסיכומטרי
ללכת לקייטנה / מחנה
להתבטל
ללמוד תורה
לעזור לזקנים לחצות את הכביש
אחר (פרטו בתגובות!)
תוצאה
משאל

הצבעות: 587
תגובות: 7
 



דף ראשישלח מאמרהמאמרים המוביליםמאמר אקראי
טור 61 - הזהרו בבני עניים
בקטגוריית טורים אישיים/חצי הגורן
 
מ: גורן
יוצר: נעם גורן
אי-מייל: שלח אי-מייל
נוסף ב: דצמבר 30, 2007
עודכן ב: דצמבר 30, 2007
צפיות: 2202
הצבעות: 2
דירוג: 10



אפשרויות

הדפס  הדפס

שלח לחבר  שלח לחבר
 
לינקים קרובים
אין לינקים קשורים למאמר זה


המאמרים הפופולרים ביותר:
מה לקחת לטיול שנתי? (רשימה וטיפים)

 
עוד טור מבית היוצר
בס"ד

טור 61 – הזהרו בבני עניים

בחודש אלול שנת תשס"א, כאשר הייתי בכיתה י', נכנסתי למשבר אמונה. הקטע שאני הולך להביא כאן הוא מכתב שכתבתי לקב"ה באותו זמן. זאת הפעם הראשונה שאני חושף את המכתב הזה, ופרט לאדם אחד, מעולם לא סיפרתי לאף אחד את פרטי אותו משבר אמונה: (ח"ח לכל מי שנמצא עכשיו במשבר, לחיזוק)

לכבוד אלוקים!
אלוקים שלום, אני יודע שרק אתה תראה את המכתב הזה ולכן אני רושם אותו.
אני לא בטוח אם מה שאני עושה עכשיו זה לא "עצת היצר" אבל אני עושה את זה בכל זאת, בייחוד שגם חבר טוב שלי אמר שאני צריך להוציא את זה. אבל השאלה היא למי אני אלך? הרי שום רב לא יענה לי תשובה לעניין, הם בוודאי יאמרו לי "עזוב את זה ולך ללמוד תורה", ואתה ואני יודעים שאם יגידו לי לעזוב את זה אני ממש לא אעזוב את זה. וחוץ מזה, אני לבד לא יכול לענות על השאלות האלה כי זה נכון, הרי סך הכל אני רואה כל הזמן את חבריי ואיך אפשר לחשוב שאני לא "נדפקתי"? וחוץ מזה, אני מרגיש שאיך שנולדתי ישר הכל נפל, הרי כשנולדתי התחילו כל הצרות לרדוף את משפחתי! אז למה, אלוקים, למה? מה עשיתי לפני שמלאו לי שנה? מה עשיתי עד גיל 5? ומה עשיתי, שכל זה מגיע לי, עד גיל 15???
אני מבקש ממך, אלוקים, אני מאמין באמונה שלמה שאתה קיים ושאתה כל יכול ושאין לך בעיה לעזור לי קצת, "לזרוק לי עצם", אז בבקשה ממך תעזור.
אני מרגיש עכשיו ממש נורא, אני לא יודע מה לעשות, מצד אחד אני מרגיש שאין לי למה לקיים מצוות, הרי בכל מקרה זה לא יעזור לי ואולי אפילו יהרוס לי, מצד שני, אני יודע שצריך לקיים מצוות וש"ייסורים מכפרים" וצריך לקבל את הכל באהבה וחוץ מזה אפילו אין לי אפשרות להתקשר לרב אבינר או דומהו או לקנות ספר אמונה כמו שצריך. אני לא מרגיש שיש רב בסביבתי שיכול לעזור לי אז מה אתה רוצה שאני אעשה? איך אתה רוצה שאני אקבל אמונה? כשאפילו את השאלות הפשוטות ביותר אני לא יכול לשאול...
נראה לי שהוצאתי כבר הכל ואין לי מה לכתוב אבל למרות כל זאת עדיין אי לי תשובה... אני מבקש ממך דבר אחד: בבקשה תעזור לי.


היום, שש שנים אחרי אני עונה:
חז"ל אומרים לנו "הזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה"
בדר"כ מקובל לחשוב שכוונתם של חזל היא שצריך להיזהר בכל אדם, אפילו בבני עניים, שמא מתוך אותם בני עניים יצא איזה רב ויצא שזילזלנו ברב.

אבל פתאום הבנתי משהו גדול שלא ידעתי אותו קודם.
האדם הרי נשלח לכאן מסיבה מסוימת, וכל חייו מובילים אותו לאותה נקודה בה הוא יעשה את התיקון שלו.
תסתכלו על יעקב, חייו הם תיסכול אחד גדול. הוא נולד הבן הצעיר וצריך להתמודד על דבר שמראש היה אמור להיות שלו. לאחר מכן הוא צריך לברוח ללבן וגם שם הוא חי בתנאים מחפירים ועובד 14 שנים בשביל האישה אותה הוא אוהב, ועוד שתוך כדי זה הוא נישא לאישה שהוא לא רצה. בסוף לאחר שאישתו האהובה נפטרת, נעלם בנו ביום בהיר.
גם דוד המלך מתחיל את חייו בצורה נוראית. הוא גדל כממזר, ולאחר שכבר מכירים בו כבנו החוקי של אביו, שאול המלך מתחיל לרדוף אחריו. הוא נאלץ לברוח ולהלחם על חייו בזמן שרוצחים את משפחתו.
הנשמה היהודית, חלק א-לוק ממעל מגיעה לעולם כדי להתחבר לגוף ולרומם אותו. יש גופים שהיא לא צריכה לעבוד קשה בשבילם, הם נראש נמצאים למעלה. בשבילם מספיקה נשמה "קטנה".
אבל יש גופים שמאוד כבדים ונמצאים רחוק מאוד מהקדושה. בשבילם צריך נשמה גדולה כדי שהיא תוכל באמת להעלות אותם.
מאותה נשמה תצא תורה. זה במקרה, בודאות.
אם אותה נשמה מצליחה לרומם את הגוף בוודאי שתצא ממנה תורה. הסיכויים של בן עניים להגיע להיות בן תורה הם פשוט יותר גדולים מסיכוייו של בחור שנולד עם כפית כסף בפה.

ובאמת, לא רק ברעיון רואים דבר כזה. על עצמי ועל סובבי, במהלך נדודי בין מקומות-מסגרות- איזורים שלמים, ראיתי שבעיירות יותר קטנות הרמה הרוחנית יותר גבוהה מאשר בערים בהן הכל נמצא וקיים.
ככה זה, הרס הגוף בבניין הנשמה. (ח"ח לכל מי שגר בפריפריה ועוד ח"ח לכל מי שגר במרכז והצליח לברוח מהעיוורון)

רבי נחמן מתחיל את סיפורו "איש היער" במיילדת שמחליפה בין בן המלך ובן השפחה שנולדים באותו יום. הוא מנסה ללמד אותנו מה שקורה לאדם כאשר הוא מגיע לעולם הזה. הוא עלול להתבלבל ולחשוב שבן השפחה- הגוף, הוא באמת בן המלך ולכן ידו צריכה להיות על העליונה.
ובן המלך- הנשמה היא באמת בן השפחה, ולכן ידה תהיה בתחתונה.
סיפור מומלץ. כדאי להתעמק בו.

בכלל המצב שלנו על הפנים.
כששולחים חייל למשימה הוא יודע בדיוק מה הוא אמור לעשות, ואם לא, הוא פשוט שואל! כל תלמיד יודע שהוא צריך לקרא את כל ההוראות עד הסוף לפני שהוא עונה על שאלה במבחן. רק אנחנו, לא יודעים למה באנו לכאן.
אני לא מתכוון למטרה הכללית של כל עם ישראל, ואני גם לא מדבר על כל מה שקשור בקיום המצוות.
כוונתי, כל אדם מגיע לכאן עם תפקיד מיוחד משלו. לכל אחד התיקון שלו. תשאלו את נעמי שמר, היא כתבה על זה את שירת העשבים (ואפילו ר' נחמן מברסלב העתיק את זה אחר כך לספר שלו) אז מישהו מאיתנו יודע מה התפקיד שלו? לאן הוא צריך להגיע בסוף? לא! (ח"ח לכל מי ששם לב שר' נחמן מוזכר פעמיים בטור הזה)
אז מה עושים?
מה שרופאים עושים (ולטענת אבא שלי מה שטכנאי חברות סלולר מסוימות גם עושים)
אדם נכנס לרופא. הוא חולה, והרופא אמור לרפא אותו. איך? הוא מתחיל לתחקר אותו- מה אתה מרגיש? מה אכלת? יש חום? הוא שולל פגיעה חמורה, פגיעה חיצונית, ועוד סוגים שונים של בעיות עד שהוא מגיע למקור הבעיה.
הוא יודע מה הבעיה? ממש לא! כל מי שאומר לכם "אבל הרופא אמר" לא מבין את זה. הרופא רק משער מהי הבעיה של החולה. הדרך היחידה לדעת בוודאות זה על ידי בדיקות מעבדה וכו'.
אותו דבר אצל חברות סלולר מסוימות (ח"ח לאבא שלי שהתעקש שלא להזכיר את שם החברה) הם מקבלים פלאפון בלי באמת לדעת מה הבעיה. הם מחפשים ומנסים עד שהם מוצאים את הבעיה. אגב, גם הם לא ממש יודעים מה הבעיה. אלא שאצלהם הם פשוט מחליפים את המכשיר, משדרגים את התוכנה, או פשוט מאשימים את הסוללה...

אז אמנם לא למדנו שבע שנים, ואנחנו לא מקבלים על זה משכורת שמנה, אבל גם אנחנו יכולים לשער דיי בודאות למה אנחנו פה. איך? מתחקרים כדי להגיע אל מקור הבעיה. (ח"ח לכל מי שילמד שבע שנים כדי שבסוף הוא יעבוד במשמרות)
מי אני? מהן תכונותי החזקות? במה אני טוב ובמה אני פחות טוב? איפה נקודות החולשה שלי? מהם רצונותי? לאן אני שואף? מאין באתי ולאן אני הולך?
הקב"ה יצר אותנו בצורה מסוימת ומדויקת בידיוק כדי שנוכל להתפתח לכיוון אליו אנחנו אמורים להתפתח. אל תדאגו הקב"ה כבר יוביל אותנו בדרך הנכונה בזכות כל מה שהזכרתי למעלה.

בשורה התחתונה, כאשר אנחנו רואים ברמה הפרטית וברמה הלאומית את כל הצרות שבאות עלינו, זה לא סימן לניכור, ההיפך זה סימן שהקב"ה כאן משגיח ומכוון. הנחש, לאחר חטא אדם הראשון, מקבל עונש שלעולם לא יחסר לו אוכל. לכאורה זה בכלל לא עונש. אבל באמת, זהו העונש הכי גדול- ניתוק מהקב"ה. כי אם לאדם אין חסרים- הוא גם לא מתקרב את הקב"ה כי הוא פשוט לא מתפלל (אני לא מדבר על נשמות צדיקים שרוצים להתקרב לקב"ה מתוך יראת הרוממות או האהבה הטהורה). אבל אנחנו, גם אם לא נרצה בכך מחוברים לקב"ה וצריכים אותו. אין אדם שלא פונה אליו כל חייו, אפילו אם זה רק ברגעי משבר.

תסתכלו עלינו, קשה לנו, מאוד קשה לנו. כמה פעמים רצינו להתייאש? כמה פעמים רצינו לבכות מול כל הקשיים האלו? בג"צ, אנאפוליס, פיגועים, עוני, קרע בעם, קשיי עלייה, התבוללות בגלות, ואני יכול להמשיך ככה כמעט ללא סוף. להתייאש? לא! להבין שכל הדברים האלו באים בשביל לחשל אותנו. להמשיך הלאה כי בסוף יש נקודת אור. כמו שיהודה המכבי לא עצר את המרד מול ליגיוני היוונים, כמו שאנשי המחתרות לא עצרו מול המנדט הבריטי, כמו שיהודי גטו ורשה לא עצרו מול הנאצים. זה טבוע בנו, בגנים שלנו- גם אנחנו נמשיך להילחם בסיטרא אחרא.
כי אנחנו, כל אחד ברמתו הפרטית וכולנו ברמתנו הלאומית, בני עניים ומאיתנו תצא תורה!

ועד שנדע לאן פנינו מועדות
על 5 ח"ח= צל"ש וכל 5 צל"שים= נק' וכל 2843 נק'= פרס נכסף





שתף/י בפייסבוק מאמר זה!


האחריות על התגובות מוטלת על בעליהן בלבד ואין לנו שום אחריות על תוכנן

אדוווונת פרסם תגובה זאת:
איזה כייף אני מגיבה ראשונה!!!
נועם,אם אתה מוציא ספר אני רוצה אחד עם חתימה.......אפשר?? :)

רבקה פרסם תגובה זאת:
טוב,
הצלחתי לקרוא רק את ההתחלה-
אם תסכים לי, אדפיס בכדי שאוכל לקרוא, ואולי אף אשמור(...)

אלנתן_מנתניה פרסם תגובה זאת:
ממש יפה!
בפסקה האחרונה הזכרת לי שיש לי מחר מבחן בהיסטוריה... :(

blam2 פרסם תגובה זאת:
נועם, *כש*אתה מוציא ספר, אני רוצה אחד עם חתימה, טוב?

Anonymous פרסם תגובה זאת:
איזה מדהים!!!
ממש תודה!!!!
באמת שזה בא במקום..

אוריתושש פרסם תגובה זאת:
איזה מדהים!!!
ממש תודה!!!!
באמת שזה בא במקום..

גורן פרסם תגובה זאת:
תודה רבה. בעיקרון מי שרוצה להדפיס טור שלי יכול בתנאי שהוא רושם למטה "נכתב ע"י נעם גורן ופורסם באתר סרוג WWW.SAROOG.CO.IL" כדי שכל מי שיקרא את הטור ידע לאיזה אתר ולהיכנס ולהירשם אח"כ. בכל מקרה, מי שמדפיס שישלח לי מסר לפני שהוא מתחיל להפיץ.

אדוווונת פרסם תגובה זאת:
כמו שאני עשיתי:)

מישהי פרסם תגובה זאת:
יפה!

banonit פרסם תגובה זאת:
נועם,אתה יותר ויותר חושף את עצמך וזה מדהים אותי,שתמשיך לזכות! טור יפהפה!

yaz פרסם תגובה זאת:
אני לא יכולתי לקרוא את זה. הגעתי עד פסקה אחרי המכתב.
אני לא יכולה לקרוא לך לתוך הנשמה ככה, זה לא נעים..

גורן פרסם תגובה זאת:
יערה, אל תדאגי. המכתב הזה עבר עריכה כדי שלא תטיילי לי בתוך הנשמה.

ליבי פרסם תגובה זאת:
חזקק הקטע!
עם ישראל ככל שהוא עובר קשיים יותר גדוליםם הרצון שלו להמשיך לחיות ולהחזיק מעמד ..הרבה יותר גדול ..
מניסיון אישי שליי..
לפני מספר שנים המשפחה שלי עברה תאונת דרכים ואבא שלי ואחותי התאומה ואחי הקטן נהרגו במקוםם..!..ואני ואמא שלי נפצענו קשהה ....
בקיצור כל האנשים ששומעים את זה ישר אומרים לי מה אני לא מאמינה שעברת את כל זה ואת ככה שמחה וחיה כרגיללל איך את עושה את זה ..!?..
אז כן , יש את הרגעים שנשברים אבל קמים מזה לא נשארים במצבב הזה ,
אפשר להסביר את זה רק במילה אחת ..
אמונה..!.... , אמונה בקב"ה , היא שנותנת כוח להמשיךך בחיים ולהתמודד עם מצביםם...! הידיעה שיש מישו שמה בשמיים שמשגיח עלייך ועושה הכול שיהיה לךך טוב..נותנת המון כוחות לקוםם ממשבריםם ..

רבקה פרסם תגובה זאת:
בשבח והודיה להקב"ה,
כל יום שזכרתי [בקיצור, בשלושה ימיםשזכרתי - נטו. לא ברוטו..] קראתי כל יום מעט-
והיום סיימתי!!=]=]

ממש אהבתי,
חוץ מהבדיחה עם ר' נחמן מברסלב ונעמי שמר..|קורץ|


העמוד הראשי | פורומים | מאמרים | טורים אישיים | בדיחות | קישורים | משחקים 1 | משחקים 2 | הסיפור שאינו נגמר | רדיו | החשבון שלי | מסרים | שאלות נפוצות |
RSS | Hosted By: HTTP | אינדקס אתרים | קשר החן - קשירת מטפחות | סרוגים | תנאי שימוש | צור קשר

© כל הזכויות שמורות לסרוג www.saroog.co.il | קרדיטים | sxc.hu
מערכת זו מופעלת על PHP-Nuke. ותורגמה על ידי צוות PHPNuke ישראל ושוחררה תחת הרישיון החופשי GNU/GPL .
כניסה למנהלים