בס"ד
 
  צור חשבון משתמש
התחבר
 
עמוד ראשי מאמרים וכתבות פורומים שליחת מאמר החדר שלי RSS הודעה פומבית  
תפריט
העמוד הראשי
מאמרים
פורומים
בדיחות
משחקים [1] [2]
הסיפור שאינו נגמר
סקרים
רדיו
קישורים
החדר שלי - סרוג אישי
מסרים אישיים
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
RSS
צור קשר
פרסם כאן!
 
עסקים
 
תיבת חיפוש
Google
 
מחוברים עכשיו
 
סקר
מה התכנון שלכם לחודש הראשון של החופש?

בגרויות
לעבוד
ללמוד נהיגה
לעשות פסיכומטרי
ללכת לקייטנה / מחנה
להתבטל
ללמוד תורה
לעזור לזקנים לחצות את הכביש
אחר (פרטו בתגובות!)
תוצאה
משאל

הצבעות: 587
תגובות: 7
 



דף ראשישלח מאמרהמאמרים המוביליםמאמר אקראי
קומץ שמכריע אריות
בקטגוריית סיפורים
 
מ: אוהב-עולם
יוצר: שמואל
אי-מייל: שלח אי-מייל
נוסף ב: דצמבר 24, 2008
עודכן ב: דצמבר 24, 2008
צפיות: 975
הצבעות: 35
דירוג: 10



אפשרויות

הדפס  הדפס

שלח לחבר  שלח לחבר
 
לינקים קרובים
אין לינקים קשורים למאמר זה


המאמרים הפופולרים ביותר:
מה לקחת לטיול שנתי? (רשימה וטיפים)

 
אתם ריאלסטים מפוכחים? חושבים שאין מה לעשות? סיפור קצר לחנוכה עם תובנות מעניינות...
ושוב הקול המעצבן פנה אלי "נָהוֹיַאוֹס, כמה שחקנים יש בליגה הישראלית בכדורסל".

הרמתי את העיניים והבטתי בחולצת Hgo ובמכנסי ג'ינס קרועים, השיער שלו דמה לשושנה בלי עלים, קוצים סתורים שמדיפים ריח מצחין. ג'ל חדשני.

"שנים עשרה שחקנים כושים ועוד אחד יהודי" עניתי בקול הכי מעצבן שיכלתי לפלוט באותם הרגעים.

הוא הביט בי בעיניים רושפות מכוסות בעדשות מגע ירקרקות, "תפסיק את הפילוג והעדתיות הזאת, כולנו בני אדם תרבותיים. ובכן, 13 ישראלים נמצאים בליגה. מי מכם רוצה להיות שחקן כדורסל?"

הידים התנופפו באוויר מסביבי. "לא רוצה להיות כושי" מלמלתי לעצמי ושקעתי בהרהורים.

הכול בגלל ההורים שלי. הם החליטו שאני צריך להישאר בבית הספר למרות כל השינויים שהוא עבר מאז שההם עלו לשלטון. "אנחנו ריאליסטים" שמעתי אותם מסבירים לאדם חבוש בד מוזר על שיער נטול ג'ל, אין לי מושג מה זה ריאלי, אני בטוח שזה קללה. זה היה בתחילת ינואר, אחרי הלילה שחגגנו "עם רוב העולם", ואפילו הצטלמתי ליד עץ צבעוני.

כל הדברים האלה עיצבנו אותי, למרות שאני ילד בכיתה ד' ורק בן עשר ובקושי מבין. לא שכחתי את המזוזה בכניסה הראשית בבית כשהייתי בגן, וגם לא את אלוקים שדיברתי אליו כל לילה לפני השינה, מתחת לשמיכה. וזה לא כל כך מעניין אותי שהיום כולם עושים אחרת או שבגלל שאי אפשר לשנות את המציאות עושים את מה שהיא רוצה. אבל הדבר הכי מעצבן שהמורה עם הקול המעצבן קוראת לי בשם של אל-יווני.

"אתה לא איתנו" חדר לי לראש הקול הטרדני, מפריע כמו תמיד.

לפחות הצלצול במנגינה של ביטלס התנגן, מודיע על סיום הלימודים, המעצבנים אני חייב להוסיף.

הרמתי את הילקוט ויצאתי החוצה, מנסה לשאוף קצת אוויר טבעי, ענן של דאודוראנט מצחין ליווה את כל החברים שלי, כמה פעמים אמרתי להם שכדאי שישימו את אותו בושם, אין דבר יותר נורא מערבוב כימי בין ריחות, אולי ערבוב של מנטוס וקולה. התרחקתי מהם, עוצם נחיריים.

מדרחוב. עמוס ריחות וצלילים. מסעדות צרפתיות תאילנדיות וגם מסעדה סינית עם מקלות. מכל צד הציצו עלי תמונות, פרסומות, "האח הגדול- הגמר", "הישרדות – עונה שניה", טראנסים חזקים טרטרו מפלאפונים שאנשים החזיקו צמוד לאוזן. זקן בעל זקן לבן וגלימה אדומה ליד עצים עמוסי מתנות חייך מכל פינה וחנות, "הוא נראה סבא חמוד" הרהרתי.

אורות ריצדו במקדולנס, עצרתי לרגע הסתכלי בטלביזיה הענקית מלאת האינצ'ים, שחקנים התרוצצו בדשא הירוק מחפשים את הכדור, מאות אוהדים צרחו מכל היציעים בצדדים, האצטדיון היה מפוצץ באנשים. הצצתי לשולחנות, כל מי שישב נגס באוכל בראש מורם, מסתכל על המרקע משולהב, פולט מידי פעם הברות לא ברורות.

צעדתי ברחוב, המשכתי לכיוון הבית. אני חושב שההורים שלי צודקים, אין סיכוי לשנות את המציאות, כולם כאלה. צריך להיות ריאלים, למרות שזה נשמע קללה גסה.

החושך התחיל להשתלט על העולם, תמיד בתחילת השנה הימים קצרים והחושך מתחיל מוקדם. אני מפחד ללכת בלילה, תמיד יש שיכורים ליד הבית שמנפצים בקבוקים ריקים. התחלתי לרוץ, הילקוט התנדנד עלי, מתנגש לי בגב.
הרחוב המוכר של הבית שלי כבר קרץ לי בזווית, התקדמתי בצעדים קלילים, רגוע יותר. מישהו הבהב לי בבניין הגבוה. בחלון בקומה השלישית עמדה משפחה מסביב לנרות מרצדים, ספרתי חמש נרות, הם שרו שירים ורקדו ריקוד עליז. "טקס מוזר" חשבתי לעצמי אבל נשארתי שם דבוק למדרכה. ריגשה אותי האחווה המשפחתית, בריקוד, ואולי גם קצת סקרנות.

"שלום ילד" שמעתי קול מאחורי.

"אני לא ילד וקוראים לי נַהוּר" עניתי בקול עצבני והסתובבתי.

עמד שם נער גבוה מנומש לבוש בגדים פשוטים בד סרוג ישב לו על הראש, התבלבלתי לרגע, ראיתי אותו לפני שנייה, הוא עמד עם המשפחה ההיא. הצצתי לחלון.

"כן, אני משם" אמר לי מחוייך "אין צורך לבדוק".

בלי להתבייש שאלתי אותו "תגיד, מה אתם עושים שם מסביב לנרות?"

"הסיפור מתחיל לפני הרבה זמן, והוא גם ארוך" ענה לי. "יש לך כוח להקשיב?"

הסקרנות השתלטה עלי והנהנתי מהר בראש.

"זה היה בזמן שעדיין היה את בית המקדש השני, הבית של אלוקים, האלוקים שלנו, היהודים. היוונים שהיו אימפריה התחילו להשתלט על העולם"

"מה זה אימפריה" שאלתי מגלגל את המילה המוזרה בלשון.

"הכוונה היא לממלכה גדולה," ענה בקול שקט והמשיך "והם השתלטו כאן, על ארץ ישראל. ומיד החליטו לטפל ביהודים, הם רצו לשנות אותם, שיהיו כמוהם, מקריבים קרבנות לפסלים ועושים עוד שטויות. הם גזרו גזרות כנגד היהודים, גזירות קשות כדי שהם ישכחו שהם יהודים, וכל מי שעבר על גזירה הם הרגו אותו. והמצב היה נורא, הרבה יהודים נהיו יוונים, עבדו לפסלים שלהם ועשו את השטויות שלהם. ואפחד לא האמין שאפשר לשנות משהו, כי היוונים היו ממלכה חזקה"

"ואז, מה קרה?" שאלתי. אף פעם לא שמעתי את הדברים האלה בשיעורי היסטוריה בבית הספר.

"היו כמה אנשים שהחליטו להילחם נגד היוונים, קבוצה קטנה, אבל עם הרבה גבורה ונחישות, קבוצה שהחליטה לנצח למרות הכול".

לא התאפקתי "והם הצליחו?"

הוא חייך וליטף לי את הלחי מזרים בי חום, "הם אמנם היו קצת, אבל הם היו חדורים אמונה, ובכוח המסירות שלהם היוונים הסתלקו מהארץ".

"ומה הקשר לנרות?" שאלתי והצבעתי לחלון בקומה השלישית.

"זה האש שיש בכל אחד מאיתנו, הכוח שאנחנו יכולים למרות הכול. וזה מזכיר לנו את העוצמה שהייתה אז, עוצמה של קצת אנשים, נר קטן שמגרש הרבה חושך".

האש רקדה לי בעיניים, נר קטן ניטע בי.

"זה בשבילך מתנה, נרות וחנוכייה" אמר לי והוציא מאחורי הגב קופסת נרות ומשהו מוזר.

"תודה" מלמלתי נרגש.


צעדתי לבית, מסביבי פרסומות, עצי אשוח, תמונות שחקנים, ומוזיקה שפולטת אורות.

ואני מחזיק ביד חנוכייה ונרות, מרגיש את האש בוקעת מתוכי.





שתף/י בפייסבוק מאמר זה!


האחריות על התגובות מוטלת על בעליהן בלבד ואין לנו שום אחריות על תוכנן

אהבת ישראל פרסם תגובה זאת:

אוהב-עולם פרסם תגובה זאת:
הסיפור הזה עדיין תקוע פה? מה יהיה? שלחתי אותו לפני המון זמן, והוא עדיין נמצא בסיפורים החדשים. מה יהיה?

blam2 פרסם תגובה זאת:
מדהים. הצטמררתי.


העמוד הראשי | פורומים | מאמרים | טורים אישיים | בדיחות | קישורים | משחקים 1 | משחקים 2 | הסיפור שאינו נגמר | רדיו | החשבון שלי | מסרים | שאלות נפוצות |
RSS | Hosted By: HTTP | אינדקס אתרים | קשר החן - קשירת מטפחות | סרוגים | תנאי שימוש | צור קשר

© כל הזכויות שמורות לסרוג www.saroog.co.il | קרדיטים | sxc.hu
מערכת זו מופעלת על PHP-Nuke. ותורגמה על ידי צוות PHPNuke ישראל ושוחררה תחת הרישיון החופשי GNU/GPL .
כניסה למנהלים