בס"ד
 
  צור חשבון משתמש
התחבר
 
עמוד ראשי מאמרים וכתבות פורומים שליחת מאמר החדר שלי RSS הודעה פומבית  
תפריט
העמוד הראשי
מאמרים
פורומים
בדיחות
משחקים [1] [2]
הסיפור שאינו נגמר
סקרים
רדיו
קישורים
החדר שלי - סרוג אישי
מסרים אישיים
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
RSS
צור קשר
פרסם כאן!
 
עסקים
 
תיבת חיפוש
Google
 
מחוברים עכשיו
 
סקר
מה התכנון שלכם לחודש הראשון של החופש?

בגרויות
לעבוד
ללמוד נהיגה
לעשות פסיכומטרי
ללכת לקייטנה / מחנה
להתבטל
ללמוד תורה
לעזור לזקנים לחצות את הכביש
אחר (פרטו בתגובות!)
תוצאה
משאל

הצבעות: 587
תגובות: 7
 



דף ראשישלח מאמרהמאמרים המוביליםמאמר אקראי
ציפית לישועה?
בקטגוריית תורה ומצוות/אמונה
 
מ: רבקה
יוצר: רבקה
אי-מייל: שלח אי-מייל
נוסף ב: יולי 31, 2009
עודכן ב: יולי 31, 2009
צפיות: 435
הצבעות: 0
דירוג: 0



אפשרויות

הדפס  הדפס

שלח לחבר  שלח לחבר
 
לינקים קרובים
אין לינקים קשורים למאמר זה


המאמרים הפופולרים ביותר:
מה לקחת לטיול שנתי? (רשימה וטיפים)

 
כשם שאני רוצה שתאמינו בי שאני הוצאתי אתכם, כך אני רוצה שתאמינו בי שאני ה' אלוקיכם ואני עתיד לקבץ אתכם ולהושיעכם...
הגמרא במסכת שבת (לא, עא) אומרת כי לעתיד לבוא, ביום הדין, שואלין לו לאדם "נשאת ונתת באמונה, קבעת עיתים לתורה, עסקת בפריה ורביה, ציפית לישועה..." ומהי ציפייה לישועה? מבאר רש"י (שם, ד"ה ציפית לישועה) : ציפייה לדברי הנביאים והיינו: השתוקקות שישראל יתקבצו מן הגלויות, ישובו אל ה', יבנו בית המקדש ויעלו שלוש פעמים בשנה לראות פני ד' וכן ההשתוקקות שיתקיים בנו "והתהלכתי בתוככם" וכו'. ומן ההגיון עולה, כי אם שואלין לו לאדם בדברים הללו, הרי שנצטווה בהם. אך היכן ראינו כי נצטווה בציפייה לישועה? אימתי נצטווינו בכל הדברים הנ"ל? גם ר' יצחק מקורביל בספרו "ספר מצוות קטן" (סמ"ק) עוסק בשאלה זו:

"...ובזה תלוי מה שאמרו חכמים ששואלין לאדם לאחר מיתה בשעת דינו: 'ציפית לישועה?', והיכן כתיב מצוה זו? אלא שמע מינה בזה תלוי, שכשם שיש לנו להאמין שהוציאנו ממצרים, דכתיב: 'אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים', ועל כרחין מאחר שהוא דיבור, הכי קאמר, כשם שאני רוצה שתאמינו בי שאני הוצאתי אתכם, כך אני רוצה שתאמינו בי שאני ה' אלוקיכם ואני עתיד לקבץ אתכם ולהושיעכם. וכן יושיענו ברחמיו שנית, כדכתיב 'ושב וקבצך מכל העמים'."

הדיבר הראשון לא מסתיים ב"אנכי ה' א-לוקיך", אלא ממשיך "אשר הוציאך מארץ מצרים" – ללמדנו כי חובת האמונה איננה רק מהצד ה'ביולוגי' שלה: שהקב"ה יצרנו, הוא בראנו ובזכותו אנו קיימים ופועלים כל הפעולות כולן וכו'. אלא, שורש האמונה הוא גם בהכרה כי הקב"ה הוא זה שגאלנו ממצרים, והוא זה שעתיד לגאול ולהושיע אותנו. כלומר; האמונה היא ההכרה בכך שהקב"ה הוא מקור החיים, מעורה, משגיח ומכוון כל רגע ורגע בחיינו. "אשר הוציאך מארץ מצרים" – מתוך ההסתוריה (הסתר י-ה) שלנו אנו מכירים את ה' כמי שאחראי, צופה ומשגיח לכל מה שקורה אותנו. אנו קשורים אליו בקשר חי ופעיל מתוך כל התהליכים ההסתוריים שעברו ושעתידים לעבור עלינו:

"יש להתבונן היטב כדי לגלות את הסדר הפנימי של כל הביטויים הללו. יש לזכור את יד ה' הנטויה בכל סדרי המאורעות והמעשים החיצוניים, ולראות בעין פקוחה שכל גלגולי ההיסטוריה הם גילוי אלהות" (שיחות רצ"י שמות, סדרה ב סעיף 7)

אולם, יש לדעת כי ישנן מדרגות באמונה. יש פעמים שהשכינה שורה בכל מעשי ידינו, ויש פעמים שהשכינה מסתלקת - מציאות של הסתר פנים, "עוונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלהיכם", כפי שמיטיב לתאר השל"ה הקדוש (תולדות אדם, שער הגדול כז) :

"...כי בהיות כנסת ישראל שלמטה בארץ הטהורה נוהגים כשורה לעשות כמשפט וכתורה, היתה השכינה ברוח הקודש ביניהם נאה והדורה, ועל כל כבוד חופה ועטרה, שנאמר מודעת זאת בכל הארץ, וכתיב ה' מלך תגל הארץ, שהרמז לארץ החיים. ובהיפך זהו כצפור נודדת מן קנה, ויוצאת מביתה וממלונה... וכשעתידים לחזור שכינה היא חוזרת עמהם, שנאמר ושב ה' אלקיך..."

כלומר, כאשר עושים ונוהגים אנו בדרך הישרה והרצויה, אזי שכינה היא בינינו. ממילא, כאשר אין אנו עושים כשורה – מסתלקת היא השכינה מאיתנו. וכן אנו לומדים כי כאשר חוזרים אנו למוטב, אלי קדמות נעורינו, שב וחוזר ה' לשכון בתוכנו. מכאן נוכיח מה שאמרנו כי ישנן מדרגות ברמת האמונה. האמונה איננה מצב נתון ואחיד, אלא מצב הניתן לשינויים – לעליות ומורדות... דבר זה הכרחי, שאם לא כן, כיצד היה לנו לצפות לישועה? כיצד היינו יכולים להשתוקק ולכסוף ל"שיבת ציון", כיצד יכולנו אנו להתפלל ל"השיבנו ה' אליך ונשובה" וכן ל"השב את העבודה לדביר ביתך" וכו'? שהרי אם אין ירידה, לאן יהיה עלינו לשוב? כמו כן, אם לא תהיה ציפייה - תתבטל האמונה. שהרי, כפי שבארנו, יסוד האמונה הוא הציפייה לישועה ולגאולה!

אולם, כפי שאנו יודעים, גאולה זו תבוא קמעא קמעא. השיבה לא בבת אחת תהיה. כי כדי שנוכל לחזור, לשוב ולהיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש", צריכים אנו מרכיבים גשמיים ורוחניים. גם כאשר יצר ה' את האדם - תחילה "עפר מן האדמה" ורק אח"כ "ויפח באפיו נשמת חיים, או אז "ויהי האדם לנפש חיה". כן נלמד על חיוניות מרכיבים גשמיים באומה: כי כדי להיות לגוי קדוש צריך להיות: א. גוי, ב. קדוש. כדי להיות קדושים משאר הגויים, עלינו להיות קודם כל גוי בעצמנו והיינו: לדאוג לתנאים חומריים המוכרחים לקיום האומה. כך גם בסביר הרמב"ם בהערתו על דבר ריבוי הממון אצל האבות שכל מטרתו הייתה כדי להכשיר עצמם להיות אומה ע"י בסיס חומרי, ומתוך כך יוכלו הם להיות אומה אשר תפרסם יחוד ד' בעולם אצל שאר אומות העולם (מורה נבוכים, חלק ג, פרק נא):

"בעת המרעה ועבודת האדמה והנהגת הבית, היה מפני שתכלית כוונתם הייתה בכל המעשים הם להתקרב אל הש"י קרבה גדולה. כי תכלית כוונתם כל ימי חייהם להמציא אומה שתדע את ה' ותעבדהו, כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו. הנה התבאר לך כי כל כוונת השתדלותם הייתה לפרסם יחוד ד' בעולם"

היותנו קדושים מוכרחת להיות ביחס לשאר הגויים, ואם לא נהיה גוי (=עם) כיצד נוכל להיות "גוי קדוש"? ואם כך, הרי שאנו זקוקים ומוכרחים לאמצעים גשמיים, ובין השאר למדינה ככל העמים. ואולם מדינתנו אינה כשל שאר העמים ממש:

"אין המדינה האושר העליון של האדם, זה ניתן להאמר במדינה רגילה שאינה עולה לערך יותר גדול מחברת אחריות גדולה, שנשארו המוני האידיאות שהן עטרת החיים של האנושיות מרחפים ממעל לה ואינם נוגעים בה. מה שאין כן מדינה שהיא ביסודה אידאלית, שחקוק בהויתה תוכן אידאלי היותר עליון, שהוא באמת האושר היותר גדול של היחיד, מדינה זו היא באמת היותר עליונה בסולם האושר, ומדינה זו היא מדינתנו, מדינת ישראל, יסוד כיסא ה' בעולם, שכל חפצה הוא שיהיה ד' אחד ושמו אחד, שזהו באמת האושר היותר עליון" (אורות, אורות ישראל ו ז)

וכדי להגיע לחפץ הזה, חובה עלינו להרים בכח קולנו, לעורר הרוח של עמנו ולהחזיר הקדושה לישראל:
"עַל הַר-גָּבֹהַ עֲלִי-לָךְ מְבַשֶּׂרֶת צִיּוֹן הָרִימִי בַכֹּחַ קוֹלֵךְ מְבַשֶּׂרֶת יְרוּשָׁלִָם הָרִימִי אַל-תִּירָאִי אִמְרִי לְעָרֵי יְהוּדָה הִנֵּה אֱלהֵיכֶם" (ישעיה מ, ט) ומפרש הראי"ה: "ציון מסמלת את המלכות בישראל, וירושלים את הקדושה בישראל". וכן מובא ע"י הרב נריה (מועדי ראי"ה תרב) כי מבשרת ציון שואפת היא להחזרת המלכות בישראל. עליה לעלות על הר גבוה, לא להסתפק בבקשת בית לאומי ככל הגויים, שאין ישראל ככל הגויים. בקשת לאומיותנו אינה דומה לבקשת שאר העמים- שכן בקשתנו עניין קדוש הוא הנוגע לעולם כולו. לעומתה, מבשרת ירושלים שואפת היא להחזרת הקדושה לישראל. נמצאת היא עומדת כבר על הר גבוה, מדברת בשם ה' נכונה. אך עליה להרים בכח קולה, להשמיע אותו בצורה נחרצת וברורה לאומה, ולאומות כולן. וכך, מציון וירושלים גם יחד, יוצא קול רם ונישא: "הנה א להיכם!!!"

כי את האמצעים הגשמיים להיות עם ככל העמים כבר יש לנו. ואם כך, הרי שעתה כל תפקידנו לדאוג שנהיה קדושים. מובדלים משאר העמים. וזאת ע"י שנקדש אנו החומר, ובבחינה זו נהיה נמנים עם המצפים לישועה באמת. כי כל תכליתנו להכניס התורה וההלכה בחיי היישוב והחומר של האומה, להגיע להופעתם השלמה במדינתנו. כי זה עיקר האמונה האמיתית, אשר בה יש ציפייה לישועה (כפי שהוכחנו מהסמ"ק), ואשר אותה ציפייה איננה רק במחשבה גרידא, אלא באה לידי מעשה בפועל למען הגשמתה. ו"עתיד הקדוש ברוך הוא להיות עטרה בראש כל צדיק וצדיק שנאמר ביום ההוא יהיה ד' צבאות לעטרת צבי מאי לעטרת צבי ולצפירת תפארה לעושין צביונו ולמצפין תפארתו" (מגילה טו, עב) והיינו; שיהיה ד' לעטרת צבי ולצפירת תפארת למאמינים בו: אשר עושים צביונו (שומרים תורה ומצוות וכו') מכח השפעתו ה'ביולוגית' על חיינו ומכח הכרת הטוב על כל אשר עשה לנו, ומצפים תפארתו – מכח הכרתנו בהיותו הוא משפיע בעצם הוויתו על כל מאורעות חיינו, ועתיד הוא, מתוך כל אותם המאורעות לגאול אותנו...

כי יש להתבונן בעין נכונה על כל המציאות, ולראות ולהאמין כי כל ההסתוריה כולה מסובבת היא ע"י השי"ת, והוא אשר הניע ומניע אותה, ומכוון הוא את הכל לגאולה השלמה:

"כן, אתחלתא דגאולה ודאי הולכת ומופיעה לפנינו. אמנם לא מהיום התחילה הופעה זו, רק מאז התחיל הקץ המגולה (סנהדרין צח ע"א) להגלות, מעת אשר הרי ישראל החלו לעשות ענפים ולשאת פרי לעם ישראל אשר קרבו לבוא, התחילה אתחלתא זו. ועיני כל חודר ברוח דעת היו תמיד נשואות כי יד ה' הנוהגת כל מסיבות (דורים) [דורות] תפליא פלאותיה להביא את ההתחלה הזאת למעלה יותר רוממה. והפלא הזה קם ויתא (ובא) בימינו לעינינו, לא ע"י מעשה אדם ותחבולותיו, כי אם ע"י נפלאות תמים דעים, 'בעל מלחמות ומצמיח ישועות'. ודאי קול דודי דופק ואור ה' אחד, המנהל בחכמתו חסדו וגבורתו את גלגלי התולדה (ההיסתוריה), כשם שהוא מנהל את הליכות כל צבאות עולמים וכל סדרי היקום כולו" ("אגרות" ח"ג עמ' קנה)

וממילא, כאשר נשים ונרשום הדברים הללו על לוח ליבנו - נתמלא באמונה, וע"י זה תגדל מדרגת האמונה של כלל האומה כולה, וכך תקרב הגאולה! כי "על ידי הרמת הרוחניות שבנפשו מתרוממת כללות נפשו בהויתה, וההויה הפרטית מתיחשת ביחוש קשר אמיץ מאד אל ההויה הכללית, וממילא בהתרוממות חלק של ההויה, מתעלית היא ההויה כולה. ובזה מתקנים באמת עולמות עד אין חקר בכל דבר טוב" (מדות הראיה, תקון) ומתוך כך נזכה לפעול ולחזות בחזרת השכינה במלוא הדרתה ותפארתה.

"אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו במהרה לאורו",
"ותחזינה עינינו בשובך לציון" אכי"ר.





שתף/י בפייסבוק מאמר זה!


האחריות על התגובות מוטלת על בעליהן בלבד ואין לנו שום אחריות על תוכנן

Anonymous פרסם תגובה זאת:
יישר כח! באמת!
תבורכי!

רבקה פרסם תגובה זאת:
ברוך ה', תודה.
מאמרי זה הוא מעין סיכום לדברי הרב נחום רכל בספרו על אורות התחיה (+מעט הוספות משלי.... :מסמיק:) ועל כן מגיע לו רוב הקרדיט.

Anonymous פרסם תגובה זאת:
סרוג, האתר לדתיים סרוגים שביננו
wholesale bags http://www.googletest.com

Anonymous פרסם תגובה זאת:
gucci outlet stores florida סרוג, האתר לדתיים סרוגים שביננו
hermes belt usa http://kathmanduspice.com/css/buy-affordable-hermes-belt-and-bags-for-valentine.asp

Anonymous פרסם תגובה זאת:
gucci outlet store florida סרוג, האתר לדתיים סרוגים שביננו
hermes birkin replica org http://motivointeractive.com/images/where-to-buy-fake-hermes-in-bangkok-3845.asp


העמוד הראשי | פורומים | מאמרים | טורים אישיים | בדיחות | קישורים | משחקים 1 | משחקים 2 | הסיפור שאינו נגמר | רדיו | החשבון שלי | מסרים | שאלות נפוצות |
RSS | Hosted By: HTTP | אינדקס אתרים | קשר החן - קשירת מטפחות | סרוגים | תנאי שימוש | צור קשר

© כל הזכויות שמורות לסרוג www.saroog.co.il | קרדיטים | sxc.hu
מערכת זו מופעלת על PHP-Nuke. ותורגמה על ידי צוות PHPNuke ישראל ושוחררה תחת הרישיון החופשי GNU/GPL .
כניסה למנהלים