בס"ד
 
  צור חשבון משתמש
התחבר
 
עמוד ראשי מאמרים וכתבות פורומים שליחת מאמר החדר שלי RSS הודעה פומבית  
תפריט
העמוד הראשי
מאמרים
פורומים
בדיחות
משחקים [1] [2]
הסיפור שאינו נגמר
סקרים
רדיו
קישורים
החדר שלי - סרוג אישי
מסרים אישיים
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
RSS
צור קשר
פרסם כאן!
 
עסקים
 
תיבת חיפוש
Google
 
מחוברים עכשיו
 
סקר
מה התכנון שלכם לחודש הראשון של החופש?

בגרויות
לעבוד
ללמוד נהיגה
לעשות פסיכומטרי
ללכת לקייטנה / מחנה
להתבטל
ללמוד תורה
לעזור לזקנים לחצות את הכביש
אחר (פרטו בתגובות!)
תוצאה
משאל

הצבעות: 587
תגובות: 7
 



דף ראשישלח מאמרהמאמרים המוביליםמאמר אקראי
ששמת חלקי מיושבי בית המדרש
בקטגוריית טורים אישיים/ואמונתך בלילות
 
מ: רבקה
יוצר: רבקה
אי-מייל: שלח אי-מייל
נוסף ב: ינואר 19, 2010
עודכן ב: ינואר 19, 2010
צפיות: 752
הצבעות: 0
דירוג: 0



אפשרויות

הדפס  הדפס

שלח לחבר  שלח לחבר
 
לינקים קרובים
אין לינקים קשורים למאמר זה


המאמרים הפופולרים ביותר:
מה לקחת לטיול שנתי? (רשימה וטיפים)

 
רגש ממלא את כל כולי, מכיר ומוקיר תודה לבוראי, יוצרי, הקדוש במעשיו והנורא בנפלאותיו, אשר כל דרכו להיטיב, וכל מעשיו נאים.
"חֲמוֹל עַל מַעֲשֶׂיךָ
וְתִשְׂמַח בְּמַעֲשֶׂיךָ
וְיֹאמְרוּ לְךָ חוֹסֶיךָ, בְּצַדֶּקְךָ עֲמוּסֶיךָ"

כך חזרתי, הרבה לפני שנגמר השיעור. כל כך לא היה נעים לי מהרב, שכך הלכתי באמצע דבריו.
קמתי ממושבי, בשקט בשקט... משתדלת שלא יבחינו, שלא ירגישו בי. אולם חצאיתי, העשויה בד ג'ינס כה כבד, קשה וארוך, המלטף ועובר על ריצפת האולם- לא אפשרה לי לעשות כן: רשרוש ההליכה ורחש הקימה כמו נשמע אצל כולם- ויכולתי להרגיש ולראות איך מאחורי גבי זוגות עיניים נעוצות למעשה חסר נימוס וחסר כבוד שכזה. הושטתי את ספר הלימוד, בו עיני שוטטו אך לפני רגע, עם כל הנוכחים בשיעור- והגשתיו לחברתי, אשר לא היה לה. במבוכה, עקרתי רגלי, ויצאתי את בית המדרש.

ובעודי יוצאת מן הדלת, כמו נתתי לדמעותי, שכה צרבו לי עד עתה- בשניות ארוכות אלו, לפרוץ חוצה.
כך כיתתי רגלי ובאתי לביתי, מרגישה מותשת ותשושה כמו לאחר קרב, ובעצם- לא כמו... כי קרב של דקות ארוכות ניהלתי עם יצרי ועם כאבי המחריפים. נאבקתי על כל שניה שעוד הרגשתי מסוגלת להישאר. לשמוע ולהרוות עוד ועוד צמאון נפשי, והשתוקקות נשמתי למים חיים. דברי ה' הנחמדים - מתוקים מדבש ונופת צופים.

נשכבתי על מיטתי, הפעלתי את נגן המוזיקה של הפלאפון שלי, בלחיצה אנושה על ה"play", מצפה לשמוע כל שיר שרק יגיע. לא משנה איזה או מה, רק לשמוע ולהירגע... ואז, כמו בהשגחה - נשמעו קולותיהם של הצלילים הכל כך מוכרים. קולות השירה הבוקעים, כמו חלום; פורטים על כל גיד וגיד שלי. זורמים וממלאים את כל כולי, ברמ"ח אברי ושס"ה גידי, כאילו ממש נכתבו עבורי עתה, נשלחו אלי:

"חמול על מעשיך" - אנא ה', חמול עלי. אני, יצירתך. המעשה אשר אותי עשית!
"ותשמח במעשיך" - ותשמח, א-לוקי, שכך עשית- וחמלת עלי. עוד תראה כי לא אאכזבך, וכי אנצל כל חוט של חסד, כל שניה של חמלה- לעובדך באמת! מתוך שמחה עצומה! אם רק תתן. אם רק תתן לי שניה בה אוכל לקום ממיטתי- בלי שום כאב. רגע בו אוכל להתרכז-

רק בך!

מרגישה איך אני, החוסה הקטנה, מתמלאת רגש נעים וזך. רגש הממלא את כל כולי, מכיר ומוקיר תודה לבוראי, יוצרי, הקדוש במעשיו והנורא בנפלאותיו, אשר כל דרכו להיטיב, וכל מעשיו נאים. והנה, אף נשמתי מצטרפת, ממלמלת חרש עמהם:

"תֻּקְדַּשׁ אָדוֹן עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ
כִּי מַקְדִּישֶׁיךָ - בִּקְדֻשָּׁתְךָ קִדַּשְׁתָּ
נָאֶה לְקָדוֹשׁ!
נָאֶה לְקָדוֹשׁ!!
פְּאֵר מִקְּדוֹשִׁים"





שתף/י בפייסבוק מאמר זה!


האחריות על התגובות מוטלת על בעליהן בלבד ואין לנו שום אחריות על תוכנן

אוהב-עולם פרסם תגובה זאת:
מרגש, מטלטל, מחבר. תודה.


העמוד הראשי | פורומים | מאמרים | טורים אישיים | בדיחות | קישורים | משחקים 1 | משחקים 2 | הסיפור שאינו נגמר | רדיו | החשבון שלי | מסרים | שאלות נפוצות |
RSS | Hosted By: HTTP | אינדקס אתרים | קשר החן - קשירת מטפחות | סרוגים | תנאי שימוש | צור קשר

© כל הזכויות שמורות לסרוג www.saroog.co.il | קרדיטים | sxc.hu
מערכת זו מופעלת על PHP-Nuke. ותורגמה על ידי צוות PHPNuke ישראל ושוחררה תחת הרישיון החופשי GNU/GPL .
כניסה למנהלים