בס"ד
 
  צור חשבון משתמש
התחבר
 
עמוד ראשי מאמרים וכתבות פורומים שליחת מאמר החדר שלי RSS הודעה פומבית  
תפריט
העמוד הראשי
מאמרים
פורומים
בדיחות
משחקים [1] [2]
הסיפור שאינו נגמר
סקרים
רדיו
קישורים
החדר שלי - סרוג אישי
מסרים אישיים
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
RSS
צור קשר
פרסם כאן!
 
עסקים
 
תיבת חיפוש
Google
 
מחוברים עכשיו
 
סקר
מה התכנון שלכם לחודש הראשון של החופש?

בגרויות
לעבוד
ללמוד נהיגה
לעשות פסיכומטרי
ללכת לקייטנה / מחנה
להתבטל
ללמוד תורה
לעזור לזקנים לחצות את הכביש
אחר (פרטו בתגובות!)
תוצאה
משאל

הצבעות: 587
תגובות: 7
 



דף ראשישלח מאמרהמאמרים המוביליםמאמר אקראי
טוב להודות
בקטגוריית טורים אישיים/ואמונתך בלילות
 
מ: רבקה
יוצר: רבקה
אי-מייל: שלח אי-מייל
נוסף ב: מאי 16, 2010
עודכן ב: מאי 16, 2010
צפיות: 709
הצבעות: 0
דירוג: 0



אפשרויות

הדפס  הדפס

שלח לחבר  שלח לחבר
 
לינקים קרובים
אין לינקים קשורים למאמר זה


המאמרים הפופולרים ביותר:
מה לקחת לטיול שנתי? (רשימה וטיפים)

 
יהודי הוא מלשון להודות. האדם היהודי יודע להודות על הכל מתוך ענווה, מתוך ידיעה כי לא מגיע לי כלום
המשך הטור הקודם: http://www.saroog.co.il/modules.php?name=articles&op=ViewItems&vid=1465

כמה בקשות יש לנו מריבונו של עולם. כמה בכיות ותחנונים אנו שופכים לפניו. אך האם אנו זוכרים גם להודות על הדברים שכבר ישנם? וכן, האם אחר התגשמות משאלתנו,זוכרים אנו להודות לפניו יתברך? האם, למשל, כאשר אנו פותחים תפילתנו שיעזור לנו לדרוש באמת בקרבתו, שיטה לבנו לכמוה אליו ולעבדו בשלמות, האם אנו זוכרים גם להודות לו בסיום תפילה הזו על עזרתו? נכון, לא תמיד התפילה יוצאת כמו שהיינו רוצים וכפי שהתפללנו ויחלנו שתצא. לפעמים מחשבות טורדות אותנו, ואיננו מצליחים להתגבר עליהן. אך אין זה משנה כלל. כי כמו שהיו מילים בהן לא הצלחנו לכוון, ודאי היו כמה מילים, אפילו מעטות, שדווקא כן! מה? לא נודה לו ית' עליהן?!

אומרים שיהודי הוא מלשון להודות. האדם היהודי יודע להודות על הכל מתוך ענווה, מתוך ידיעה כי לא מגיע לי כלום - אך בכל זאת קבלתי משהו, ועוד ממי שאמר והיה העולם. ממלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא בעצמו, אשר מה אנוש כי יזכרנו ובן אדם כי יפקדנו. ובכל זאת בכבוד והדר עיטרני... "וואו! איזה כבוד! תודה רבה לך השם!" – קורא הוא בהתלהבות. היכולת להודות, זו היא מעלתנו. זו גם המעלה המבדילה אותנו מן הגויים. ה"שפת אמת" (האדמו''ר רבי יהודה אריה לייב מגור) מתיחס להבדל זה גם כן, בפירושו על דברי יעקב, "קטונתי מכל החסדים", וז"ל:

"כל חסד שעושה ד' יתברך לאדם, מביא לידי הכנעה, בושה ושפלות. כי כשהאדם נותן אל לבו להבין, עד כמה איננו ראוי ובכל זאת עושה אתו השם יתברך את החסד הזה – הריהו בוש ונכלם... היפוכו של דבר אצל גויים, שכאשר עושה להם השם יתברך חסדים, מיד הם מתפארים ב"כחי ועוצם ידי" ובאים דוקא לידי גאוה. לפיכך "חסד לאומים חטאת" – שהחסד הנעשה להם מביא לידי חטאת".

*

פעולות כל כך פשוטות אנו עושים בחיינו היום-יומיים, אך האם אנו יודעים להודות על היכולת לעשותן? ללכת, לקרוא, לשיר, לנגן, להתפלל, לנשום... כמה כוחות פועלים בגופינו באותם רגעים, באותן פעולות קטנות ופשוטות. כוחות העובדים במרץ, בשברירי מאית השניה. כל פעולה נעשית אחר חברתה במהירות, בקפידה ובדיוק רב. מכונת האדם במיטבה. ואני חושבת על מי שברא את אותה המכונה, על מלאכת המחשבת האדירה והמופלאה הזאת - מי יוכל להשתוות לו? מי יוכל ליצור אדם שכזה, כל שכן משוכלל יותר. הטכנולוגיה אמנם מתפתחת ומגיעה להישגים מרשימים ומדהימים, אך היא אינה מתקרבת, אפילו לא במקצת ליצירתו של מי שאמר והיה העולם.

ובכן, היכן אני הקטנה להודות לו? היכן אני הקטנה לשבח ולפאר שמו? נכון, לא הכל מושלם אצלי (ואצל מי כן?), פעולות שהייתי רגילה לעשותם בקלילות, ואשר רֹב בני האדם נוהגים לעשותן כמעט ובלי מאמץ – קשות עלי עתה. לוקחות לי מעט יותר זמן, כחות פיזיים ונפשיים... אבל הי, אני עושה אותן! ברוך ד' הכל בסדר. מערכות הגוף עודן עושות פעולתן בצורה כה מרשימה. חלקיקי השניה, הדיוק והסדר עודם נעשים בצורה מופלאה וכתיקונם - כפי שעשאם יוצרם. יוצרי ובוראי. נכון, לפעמים קשה לנו לראות. אנחנו "נטפלים" לחסרונות שלנו ומתמקדים רק בבקשות מריבונו של עולם שיעזרנו למלא אותם, אך האם שמים אנו את ליבנו על המכלול? האם יודעים אנו להודות על כי בסך הכל... הכל בסדר? האם יודעים אנו להודות על ה"יש"?

אֲזַמְּרָה
אָשִׁירָה לַה' כִּי גָמַל עָלָי
אֲהוֹדֶנּוּ בְּשִׁיר מִזְמוֹר.
אֱלֹהִים - אֲזַמְּרָה לָּךְ
אֲקַדְּמָךְ בְּתֹף וּבְמָחוֹל

חֶסֶד אַהֲבָתְך, מִמֶּנִּי לֹא הִרְפָּה.
זֶה שִּׁירִי; מַתְּנָתִי הַצְּנוּעָה,
שַׁי הוֹקָרָה הִוא לְךָ

אֱלֹהָי,
טוֹבוֹת אֲשֶׁר גְּמַלְתַּנִי--
לֹא תַּסְפִּיק מִנְחָתִי לְמַלֵּא.
שֶׁפַע, וְטוֹב סְבַבְתָנִּי
אֵיכָה אוּכַל לְשָׁוֶה?

כִּי לֹא תַּחְשֹׂךְ מִמֶּנִּי אוֹרְךָ
וְלִי הֲדַרְךָ תְגַלֵּה.
אֱלֹהִים, אֲזַמְּרָה לָּךְ,
אִכַּף לָּךְ בְּשִׁיר עַד כְּלוֹת פֶּה.





שתף/י בפייסבוק מאמר זה!


האחריות על התגובות מוטלת על בעליהן בלבד ואין לנו שום אחריות על תוכנן

רבקה פרסם תגובה זאת:
תודה לך על התיקון החשוב הזה.

הבהרה: לא היה בכוונתי שאין לבקש מהקב"ה בקשות. העולם נברא חסר, בין השאר, כדי שהאדם יתפלל עבור השלמתו, ובאמצעות התפילה יזכה גם לקשר עם השי"ת. וכן ראינו בבראשית (ב, ה) : "וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר ד' א-לקים על הארץ ואדם אין לעבוד את האדמה" ופרש"י שם: "ומה טעם לא המטיר? לפי ש"אדם אין לעבוד את האדמה", ואין מכיר בטובתן של גשמים. וכשבא אדם וידע שהם צורך לעולם, התפלל עליהם וירדו..." כמו כן, ניתן ע"פ זה להבין מדוע ענשו של הנחש היה גדול כ"כ. לכאורה יש לתמוה, מדוע כה רע עונשו שמזונו מצוי לו? אלא, שמתוך שמזונותיו מצויין לו, אינו חש צורך כלל ליצור קשר עם רבש"ע. ועוד יובן מזה מדוע עשה הקב"ה אימותנו עקרות – שהתאווה לתפילתן.

אולם, התפילה איננה צריכה להיות *רק* מקור לבקשת בקשות, שאז הקשר איננו קשר אמיתי, אלא סתם יחס אגואיסטי ותועלתני. אלא, צריכה התפילה להיות גם מקור להגיד בו תודה ולשבח את הבורא ית' שמו, דאיתא בברכות (לב, עא) : "לעולם יסדר אדם שבחו של מקום, ואחר כך יתפלל..."

אוהב אמת פרסם תגובה זאת:
גם גויים מודים לקב"ה, ולא אצל כולם חסד לאומים חטאת שהרי יש חסידי אומות עולם, אלא שהיהודי מודה לקב"ה על שברא אותו יהודי, כלומר תודתו איננה רק אישית אלא לאומית. מהבחינה הזאת להודות פירושו להודות על האמת. והתפילה מתחילה להיות תפילת אמת כאשר התודה והבקשה והתודה הם למען הכלל.



העמוד הראשי | פורומים | מאמרים | טורים אישיים | בדיחות | קישורים | משחקים 1 | משחקים 2 | הסיפור שאינו נגמר | רדיו | החשבון שלי | מסרים | שאלות נפוצות |
RSS | Hosted By: HTTP | אינדקס אתרים | קשר החן - קשירת מטפחות | סרוגים | תנאי שימוש | צור קשר

© כל הזכויות שמורות לסרוג www.saroog.co.il | קרדיטים | sxc.hu
מערכת זו מופעלת על PHP-Nuke. ותורגמה על ידי צוות PHPNuke ישראל ושוחררה תחת הרישיון החופשי GNU/GPL .
כניסה למנהלים