בס"ד
 
  צור חשבון משתמש
התחבר
 
עמוד ראשי מאמרים וכתבות פורומים שליחת מאמר החדר שלי RSS הודעה פומבית  
תפריט
העמוד הראשי
מאמרים
פורומים
בדיחות
משחקים [1] [2]
הסיפור שאינו נגמר
סקרים
רדיו
קישורים
החדר שלי - סרוג אישי
מסרים אישיים
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
RSS
צור קשר
פרסם כאן!
 
עסקים
 
תיבת חיפוש
Google
 
מחוברים עכשיו
 
סקר
מה התכנון שלכם לחודש הראשון של החופש?

בגרויות
לעבוד
ללמוד נהיגה
לעשות פסיכומטרי
ללכת לקייטנה / מחנה
להתבטל
ללמוד תורה
לעזור לזקנים לחצות את הכביש
אחר (פרטו בתגובות!)
תוצאה
משאל

הצבעות: 587
תגובות: 7
 



דף ראשישלח מאמרהמאמרים המוביליםמאמר אקראי
אלוקי הפרטים הקטנים - לפרשת פקודי
בקטגוריית נקודה למחשבה
 
מ: sharonagari
יוצר: שרון נגארי
אי-מייל: שלח אי-מייל
נוסף ב: מרץ 03, 2011
עודכן ב: מרץ 03, 2011
צפיות: 745
הצבעות: 1
דירוג: 10



אפשרויות

הדפס  הדפס

שלח לחבר  שלח לחבר
 
לינקים קרובים
אין לינקים קשורים למאמר זה


המאמרים הפופולרים ביותר:
מה לקחת לטיול שנתי? (רשימה וטיפים)

 
כלים באימון אישי מתוך תורתינו, או איך לומדים תיכנון פרוייקט לפרטיו עד השגת המטרה, מפרשיות המשכן?
אלוקי הפרטים הקטנים

בוקר, העולם קם ונעור, ואיתו כל פרטי הבריאה מתעוררים מתרדמתם.
כל פרט שמקיץ, מביא עימו פרטים נוספים הדורשים התיחסות...
ילדי הגדולים יותר, מתארגנים בכוחות עצמם, פה ושם נעזרים בי.
ואני, לעיתים שטה וזורמת בין בקשותיהם בטבעיות, לעיתים נידרשת לגייס מתוכי את יכולת התימרון, עם קצת יותר מאמץ.
בעודי מלבישה את בני הקטן לגן, עולה בי השאלה - מהיכן אנו לומדים להתיחס לכל פרטי החיים שבית דורש? מהיכן ההשראה? ומה מאפשר זאת?
מהיכן היכולת להלביש לבני את מכנסיו, תוך כדי תנועה שלו אל עבר תיק האוכל, ואת חולצתו, תוך שהוא מטיס את מכונית המשחק באויר?
מהיכן היצירתיות, להנעיל את נעליו, בעוד הוא בוחר בדיוק בעיתוי זה, להראות לי את הריקוד החדש שלמד בגן?
מחשבותי ממשיכות לנדוד, אל כל אותם פרטים המרכיבים בית.
אל האורות והכלים להם בית זקוק.
בית זקוק למסגרת בסיס וקורות, גם רוחניים וגם חומריים.
לתוך בית יש לצקת תוכן - גם אור רוחני, וגם תכולה כפשוטו - ריהוט, כלים, מזון גשמי.
בית צריך תיחזוק - נקיון פיזי וטהרה.
לבית נידרשים משאבים כלכליים - גם מקור פרנסה ועשיה בפועל, וגם מעקב אחר התקציב ותיכנון נכון של השימוש בשפע.
בית צריך אוירה, "דירה נאה, אישה נאה וכלים נאים מרחיבים דעתו של אדם". על אסטטיקה, כולם מסכימים, שהיא דורשת ירידה לפרטים, עד כי לעיתים מתיחסים אליה כמיותרת.
ומעל הכל, בית צריך תפילה וקשר, זמנים בהם מתחבר כל אחד, לבוראו, למהותו ולסובביו.
כל כך הרבה צרכים.
את כל הפרמטרים האלה צריך לשבץ בחיינו.

מפרשת השבוע, ומפרשיות המשכן בכלל, עולה, שקיומו של בית ה', שהוא אב טיפוס לכל בתי ישראל למשפחותם, עם כל היותו נישגב, תלוי בירידה לפרטי הפרטים הללו.
ציווי בניית המשכן כולל בתוכו, את הכנת הקרשים והיריעות
כמו את הכנת הכלים של פנים הבית.
את השולחן, לחם הפנים והמזבח, המקבילים לאכילה,
ואת ההתקשרות לקב"ה ולמהות הפנימית, גם דרך הקרבת הקורבנות וגם דרך אבני החושן.
את קודש הקודשים המסמל את הקירבה האידאלית ואת הקשר המקסימלי האפשריים,
כמו את הירידה לפרטים אסטטיים, עד אחרון הפעמונים, הכפתורים והפרחים על בגדו של הכהן.
ועוד..
כל הפרמטרים מתוכננים לפרטי פרטים, כולל חלוקת תפקידים ברורה. כל אחד יודע מה תפקידו ומה עליו לעשות.
יש תאריך ייעד שבו יש להביא את המשכן להשלמתו.
ממש תיכנון פרוייקט!
מתוך פרשיות בניית המשכן, אנו לומדים את המבט הכולל על פרטים הנידרשים,את ההתיחסות לכל פרט בפני עצמו ואת חכמת התיכנון והביצוע, עד השלמת המטרה.
כשם שבית מורכב מאורות וכלים, כך הדרך לבניית בית מורכבת מאורות וכלים.
התיכנון הוא כלי, המאפשר לכל הפרמטרים בחיינו להיות מטופלים.
ומהו האור? ההשראה המתלווה לכלי הגשמי והעיניני הזה?
מה נותן לנו ואולי גם לבנ"י, את הכח, להיות יסודיים, מתוכננים, מדוייקים וסבלניים עד הפרטים הכי קטנים,
כפי שמתואר בפרשת פקודי?
התשובה טמונה במילה אחת החוזרת על עצמה בפרשיות הקודמות.
לב.
"איש אשר ידבנו ליבו" (תרומה) , "ואתה תדבר אל כל חכמי לב" (תצווה) , "וכל חכם לב בכם יבואו" , "ויבואו כל איש אשר נשאו ליבו" , "כל נדיב לב הביאו" ,
"וכל אשה חכמת לב בידיה טוו" ועוד...
שימת הלב בדברים, היא זו המאפשרת חיבור אליהם.
יחד עם מערכת חכמה של כללים וחוקים, בה כל אחד לוקח חלק בתפקיד שניבחר עבורו על פי כישוריו,
ישנו מקום הלב, המקום הזורם, שמאפשר לכל אחד לתרום מעצמו בספונטניות ולפי נטיית ליבו.
מקום המחובר לכוחות החיים המפעמים בקירבנו.
הלב,כח הבינה, מחבר את החכמה המביטה על החיים מבחוץ ומתכננת אותם בעיניניות,
אל החיים עצמם.
אין דרך מוחשית יותר מזו בה בחרה התורה, להעביר לנו את אותו לב, מאשר דרך הפס' הבאים:
"וכל הנשים אשר נשא ליבן אתנה, בחכמה טוו את העיזים"
רש"י על הפס' - היא היתה אמנות יתרה, שעל גבי העיזים טווין אותן.
הנשים בבינת הלב שלהן, או כפי שרומז רש"י במילים "אמנות יתירה", בבינה היתירה שלהם, טוו את הצמר בעודו מחובר אל העז, אל החיים עצמם.
ממש כמו להלביש ילד קטן תוך כדי תנועתו המלאה חיות...
בית - שילוב של חכמה ובינה.



פשוטאשה | אימון לתוצאות מתוך חיבור לנשיות | שרון נגארי מאמנת בגישה יהודית! 0527983331 | sharonagari@gmail.com





שתף/י בפייסבוק מאמר זה!


האחריות על התגובות מוטלת על בעליהן בלבד ואין לנו שום אחריות על תוכנן

אוהב אמת פרסם תגובה זאת:
מאמר נבון במיוחד בנוי היטב.



העמוד הראשי | פורומים | מאמרים | טורים אישיים | בדיחות | קישורים | משחקים 1 | משחקים 2 | הסיפור שאינו נגמר | רדיו | החשבון שלי | מסרים | שאלות נפוצות |
RSS | Hosted By: HTTP | אינדקס אתרים | קשר החן - קשירת מטפחות | סרוגים | תנאי שימוש | צור קשר

© כל הזכויות שמורות לסרוג www.saroog.co.il | קרדיטים | sxc.hu
מערכת זו מופעלת על PHP-Nuke. ותורגמה על ידי צוות PHPNuke ישראל ושוחררה תחת הרישיון החופשי GNU/GPL .
כניסה למנהלים