בס"ד
 
  צור חשבון משתמש
התחבר
 
עמוד ראשי מאמרים וכתבות פורומים שליחת מאמר החדר שלי RSS הודעה פומבית  
תפריט
העמוד הראשי
מאמרים
פורומים
בדיחות
משחקים [1] [2]
הסיפור שאינו נגמר
סקרים
רדיו
קישורים
החדר שלי - סרוג אישי
מסרים אישיים
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
RSS
צור קשר
פרסם כאן!
 
עסקים
 
תיבת חיפוש
Google
 
מחוברים עכשיו
 
סקר
מה התכנון שלכם לחודש הראשון של החופש?

בגרויות
לעבוד
ללמוד נהיגה
לעשות פסיכומטרי
ללכת לקייטנה / מחנה
להתבטל
ללמוד תורה
לעזור לזקנים לחצות את הכביש
אחר (פרטו בתגובות!)
תוצאה
משאל

הצבעות: 587
תגובות: 7
 



דף ראשישלח מאמרהמאמרים המוביליםמאמר אקראי
האמת והשלום אהבו
בקטגוריית תורה ומצוות
 
מ: אוהב אמת
יוצר: אוהב אמת
אי-מייל: שלח אי-מייל
נוסף ב: דצמבר 12, 2011
עודכן ב: דצמבר 12, 2011
צפיות: 898
הצבעות: 0
דירוג: 0



אפשרויות

הדפס  הדפס

שלח לחבר  שלח לחבר
 
לינקים קרובים
אין לינקים קשורים למאמר זה


המאמרים הפופולרים ביותר:
מה לקחת לטיול שנתי? (רשימה וטיפים)

 
על תורתו של הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל
יהדות ספרד העמידה אנשים מיוחדים, אשר כל אחד מהם לא היה כמותו בישראל לפניו ולא היה כמותו אחריו. לדוגמא, המשורר הגדול והמנהיג רב-הפעלים רבי שמואל הנגיד, איש-המוסר הפילוסוף והפייטן האלוקי רבי שלמה אבן-גבירול, הפוסק והפייטן רבי יצחק אבן-גיאת, איש האלקים הרי"ף, המשורר בן-העליה רבי משה אבן-עזרא, הדיין הנאצל ואיש המוסר רבנו בחיי אבן-פקודה, החכם הגדול רבי אברהם אבן-עזרא, המשורר הנפלא והחכם רבי יהודה הלוי, הנשר הגדול הרמב"ם, החכם הפוסק הפרשן והמקובל הרמב"ן, הפוסק התלמודי הרשב"א, מפרש המקרא המעמיק רבנו בחיי בן-אשר, השר ומפרש המקרא דון יצחק אברבנאל, ועוד. על-אף ייחודם יש משהו משותף לתורתם של יהדות ספרד: שמחת-חיים הנובעת מבטחון בקב"ה והודיה לו, צניעות, מתינות וכבוד לבריות, שקדנות ובקיאות גדולה במקורות, אהבת התורה והחכמה, מעורבות מגיל צעיר במשרות-ציבוריות, עזות לומר את האמת ללא פניות, דרכי נועם ושלום. מה נשאר מתורתם הגדולה של יהדות ספרד אחרי גירוש ספרד? אחד מהשרידים האחרונים ליהדות מפוארת זו היה הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל, מגדולי התורה ומנהיגי ישראל מהדור הקודם. כדי להבין ולו במעט מתורתם של יהדות ספרד, נלמד את צוואתו הרוחנית, אותה כינה הראשל"צ הרב מרדכי אליהו ספר מוסר רוחני.

אודה לה' בסוד ישרים ועדה על אשר הולידני על ברכי אבותי הקדושים, והושיבני לפני רבותי ומורי הטובים והישרים, והם יחדו הורוני את הדרך אשר בה אלך, ואת המעשה אשר אעשה בחיי עלי אדמות, ובזכותם נועדתי מראשית ימי נעורי לשרת את הציבור, בראשונה בתור מורה ומלמד תורה לתלמידים בתלמוד תורה וישיבת "תפארת ירושלים", בבית המדרש "דורש ציון", שבהם למדתי בימי נעורי, ואחריהם בבית מדרש לרבנים של חברת "עזרה", משם לוקחתי והושיבוני על כסא הרבנות, בראשונה ביפו-תל-אביב והמושבות, אחרי-כן בעיר ואם בישראל היא קהלת הקדש בסאלוניקי, שלדאבון לבי ומגנת נפשי, נהרסה עד היסוד, בידיהם הטמאות ורגליהם הדורסות של הנאצים הארורים, - יהיה שמם קלון ודראון עולם, - ושוב לתל-אביב ויפו, ובאחונה בירושלים עיר קדשנו ותפארתנו, שהנני יושב בה ומקוה בחסד ה' להמשיך ישיבתי בה בדעה צילותא עד יומי האחרון.

הרב עוזיאל, כמסורת הנהוגה במשפחתו מדורי דורות, התחנך מגיל ילדות על שקידה עצומה בתורה והוכשר מנערותו לשרת את הציבור. למד תורה מפי הרבנים הרב מנחם בכר יצחק והרב בן-ציון קואינקה. יצק מים על ידי הראשל"צ הרב יעקב שאול אלישר, בנו הראשל"צ הרב חיים משה אלישר, והראשל"צ הרב יעקב מאיר, אשר סמכו על פסיקותיו בזכות שכלו הבהיר והגיונו הישר. למד השכלה כללית ושפות מפי מורים פרטיים. ייסד ישיבה בשם "מחזיקי התורה" שנועדה לקרב את צעירי העדה לתלמוד תורה ולהכשיר רבנים צעירים. בשנת תרע"א (1911) הסכים להתמנות כחכם באשי (רב ראשי ספרדי) לקהילות יפו ותל-אביב לצד הראי"ה קוק לתקופת נסיון של שנה, שנמשכה שנים רבות. כדי למנוע מחלוקות בין ספרדים לאשכנזים ולאחד את הציבור, הרב עוזיאל הסכים שהרב קוק יפסוק בעניינים של כלל הציבור ואילו הוא יעסוק בענייני היישוב. פעמים רבות מסר את נפשו בייצגו את היישוב מול הפחה התורכי האכזר כדי לבטל גזירות על היישוב, להציל יהודים מגרדום, ולחלץ יהודים מהצבא התורכי. היה בא כוחה של היהדות החרדית בפני ועדות האו"ם. מעשיו למען היישוב והצלחתו להשכין שלום בכל מקום בו נמצא, אם בא"י ואם בקהילות ישראל בחו"ל, הפכוהו לאדם נערץ. משנת תרע"ט (1939) ועד לשנת תשי"ג (1953) כיהן כרב ראשי ספרדי של א"י.

בתפקידי אלה שמתי לנגד עיני ונר לרגלי, תעודות אלה: להרביץ תורה בתלמידים, לאהב התורה ומצוותיה, ארץ-ישראל וקדושתה, אהבה מוחלטת לכל איש ואשה מישראל, ולעם ישראל כולו, ואהבת ה' אלקי ישראל, ולהביא שלום בין כל איש ואשה מישראל, בגופו ובנשמתו, דברו ומעשיו, מחשבתו והגיוני לבו, צעדיו ועלילותיו, בבית וברחוב, בכפר ובעיר, להביא שלום אמת בבית ישראל ומשפחתו, בכנסת ישראל כולה לכל שרדותיה ומפלגותיה, ובין ישראל לאביהם שבשמים, שתי תעודות אלה אינן אלא אחת, הואיל ושתיהן נובעות ממקור אחד היא תורת אלקים חיים ומלך עולם, שהוא מלך ישראל וקדושו שנתן לעמו תורת אמת, שכל דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.
שתי תעודות אלה, היא משאת נפשי ומגמת חיי, ועל-פיהן כונתי את דרכי, וזאת היתה תפילתי בפי יום יום: הנחני בעצתך נהלני בדרכך, ושים שלום אמת בין כל עמך ישראל לאהבה ולקדש את שמך. ודאי הוא לי שלא הצלחתי אפילו במקצת מן המקצת להשלמת תעודות אלה ששמתי אותן לתעודות חיי, אבל זאת אני יודע, וה' יודע תעלומות הוא יודע, וישראל אף הוא ידע כי זאת היתה כונתי ותפילתי.


ברב עוזיאל התקיימו במלואם דברי הגמרא תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, שידע להשכין שלום מתוך ידיעתו העמוקה והמקפת בתורה ובעזרת מדותיו התרומיות. למרות שהקפיד להקדיש את זמנו לתלמוד תורה, ביתו היה פתוח לכל אדם מישראל, אותו היה מקבל בסבר פנים יפות, מקשיב לדבריו, ומשיב לו תשובה קצרה וברורה. היה מכבד ומוקיר את כל הבריות גם אם אין דעתן מתאימות לדעתו. מעולם לא החרים אף אדם מישראל ולא הסכים לקבל על שום אדם מישראל לשון הרע. הקפיד מאד על מצוות, ובכל זאת לא היה מוכיח את הזולת אלא אם ידע שתוכחתו תתקבל ותחזק בלב שומעה את אהבת התורה. לכל מכתביו צירף את הפסוק "האמת והשלום אהבו". היה הנשיא של ישיבת "פורת יוסף" וייסד את ישיבת "שערי ציון" בה הכשיר פוסקים ספרדים שיחזירו את עטרת יהדות ספרד ליושנה. כשכיהן כרב ראשי ספרדי לצד הרב הראשי האשכנזי הרב אייזיק הלוי הרצוג, היו מתייעצים זה עם זה בפסיקותיהם, נראים באירועים ציבוריים תמיד יחדו, ואמר עליהם הרב הרצוג שמעולם לא השתמשו שני מלכים בכתר אחד ואהבו זה את זה מלבדם.

ועתה בהיפרדי מכם אחי ואחיותי, מורי ורבותי, כל בית-ישראל, להיאסף אל אבותי ואל עמי נוחי עדן, הנני מודה מקרב לבי לכלל העם ולכל אישיו על הכבוד הגדול והרבה מאד יותר ממה שאני דל במעשים ובחכמה ראוי לכך, שכיבדתם אותי בימי חיי, ועל הנעימות המרובה שהסבותם לי בתתכם לי פרנסה מכובדת ומרוחת בעין טובה, שעל ידה התקימתי וגדלתי את משפחתי ה' החיהם יחיו, אמן.
ועם זה הנני מבקש סליחתכם ומחילתכם הגמורה על החטאים והעוונות, פגיעות ועלבונות, אם חטאתי נגד הכלל והפרט, ולא הספקתי לפיסם בחיי, דעו והאמינו שלא בכוונה עשיתי זאת, וכבודו ורצונו של כל איש ואשה מישראל, ומכל הגופים הצבוריים ביותר יקרים וחביבים עלי מאד, אבל יכול להיות שכבן אדם קרוץ מחומר, נפלט מפי או עשיתי מעשה פוגד בכבוד או בהפסד ממון של מי שהוא, והנני מבקשכם ואומר: אנא סלחו לי והשיבו בזה את נפשי למנוחתה.
וכשאני לעצמי, הנני אומר לפני אלקים ואדם, שאין לי כל תרעומת נגד מי שהוא מישראל, ואם אמנם היו כאלה שדיברו בפני ושלא בפני דברי קנטור ועלבון, תיכף מחלתי להם, ועתה הנני מוחל וסולח מחילה גמורה וחלוטה לכל איש ואשה, לכל כלל ישראל, ואומר להם: שלום שלום לרחוק ולקרוב.


יש סיפורים רבים על ענוותנותו וצניעותו של הרב עוזיאל. כשאחד מתלמידיו הוסמך לרבנות, קרא לו לשבת לידו. התלמיד סירב, והרב עוזיאל אמר לו: "אתה רב ואני רב, אז מה ההבדל? זה שאני רב זקן ואתה רב צעיר, לכן אתה מתבייש?". כשהיה עובר ברחוב, הסבלים היו מפסיקים ממלאכתם מעבותות אהבה להוד קומתו האצילה ומיראת הרוממות מפני שכינת הקודש החופפת עליה, והיו קדים לו קידה. והרב היה אומר שהלוואי שהיה זוכה לגאול את עפרה של א"י בעבודת האדמה כמו המתיישבים הפשוטים.

ועוד אני מוסיף ומדבר, שמעוני אחי ובני עמי, וישמע אליכם ה', זכות גדולה ונפלאה מאד, נגלתה בדורנו זה, בהיגלות נגלות יד ה' החזקה והנעלמה, על עמו בחירו ישראל, שקבץ את פזורנו והעלה אותנו אל ארץ נחלת אבות, עד אשר היינו בה, עם יושב על אדמתו.
קבוץ גלויות זה, --- שנעשה במשך עשרות השנים האחרונות הוא היה גרעין לצמיחת הגאולה, ובבוא העת הנועדה לכך מלפני יותר עולמו ובוחר בעמו ובארצות קדשו, השרה רוח עצה וגבורה, בלב כל חלוצינו הגבורים, הנחילם עטרת נצחון, ויתן לנו את הארץ הזאת אשר נשבע לאבותינו ולנו.
זכרו זאת והתבוננו מאד ודעו והאמינו כי יד ה' עשתה זאת, כדי למלאות דברו מפי נביאי קודשו לשלומו הנצחי של עם ישראל, ולשלומו של העולם כולו, שהוא מותנה בשמירתם של ישראל את דברי התורה ומצותיה, שעל ידם יתקדש שם קדוש ישראל וגואלו, וילמדו כל העמים לדעת את יחוד ה' ואמונתו שתביא בכנפיה שלום אמת במחננו, ושלום יציב בין העמים כולם, ולא ירע ולא ישחיתו איש לאיש, ממלכה לממלכה, וגוי אל גוי, כי כולם ידעו אותו ומלאה הארץ דעה את ה' כמים למים מכסים.
והנני מסיים בברכה ואומר: יהי ה' אלקינו עמנו כאשר היה עם אבותינו אל יעזבנו ואל יטשנו להטות לבבנו אליו ללכת בכל דרכיו, ולשמור כל מצותיו ולטוב לנו כל הימים.


כבנו של הרב יוסף רפאל עוזיאל ראב"ד של הקהלה הספרדית בירושלים, אהבתו הגדולה של הרב עוזיאל לא"י היתה המשך המסורת של יהדות ספרד. יתירה על כך, להבדיל מקהילות אשכנז והמזרח שהגיעו לא"י עם קלקולי הגלות, הרב נשם את אוירה הטהור של א"י מילדותו, והבין, אולי טוב מכולם, עד כמה א"י היתה ולעולם תהיה הנקודה שבה מתרכזת האומה כולה ברוחה ובנשמתה, ומה גדול חשיבותו של השלום בישראל. מבחינות רבות אין הבדל בין תורתו של הרב עוזיאל לתורת הראי"ה קוק, אלא שאם הרב קוק היה מקורי בייחודו ותורתו התנשאה למרומים עד שרק מעטים הצליחו להבינה, הרי שתורתו של הרב עוזיאל היא היא התורה שקיבל מרבותיו, תורתם של יהדות ספרד בא"י מדורי דורות, היא היא התורה של תלמידי חכמים בא"י המנעימים זה לזה בהלכה, תורה פשוטה וישרה אשר כל אדם מסוגל להבינה.

דעו זאת בית ישראל, היושבים בארץ חמדה, אשר הנחיל ה' לאבותינו ולנו ושובו אל תורת קדשו, ללומדה וללמדה את בנינו אחרינו ממקורה הנאמן, מפי משה רבנו ונביאי קדשו וחכמי התורה, שבכל הדורות והחיים אתנו בדורנו.
שימרו את מצותיה כהלכתן ואת חקיה ומשפטיה בשלמותם, כי משפטי ה' אמת צדק יחדו, וזכרו תמיד באהבה דברח אדון הנביאים ואיש האלקים בתורת קדשו לאמר: ויצונו ה' אלקינו לעשות את כל החוקים האלה ליראה את ה' אלקינו לטוב לנו כל הימים, לחיותנו כהיום הזה, וצדקה תהיה לנו אם נשמור לעשות את כל החקים האלה כאשר צונו, מבלי תערובת זרה ממשפטי העמים ודתיהם, ועוד זאת שמרו מכל משמר את שלום העם ושלום המדינה, והאמת והשלום אהבו, כי המחלוקת והפידוד הם האויבים היותר מסוכנים שהם כעש לבית יעקב וכרקב בעצמותיו, ולהפך, השלום והאחדות הם יסודות הנצח לקיומו הממלכתי של בית ישראל שלא ימוט לנצח, הם הם העמודים, שבית ישראל נכון עליהם תמיד, והם צינורות הברכה ומקורות השפע, וזרועות העוז והגבורה של עם ישראל.
שימרו והחזיקו שני עמודים אלה למען תתחזקו בעוז וגבורה ותהדפט מפניכם כל כוחות ההרס המקיפים אותנו כטבעת חנק, להשמידנו ולמחות שם ישראל מעל פני האדמה.
הסירו כל גורמי הפירוד והמחלוקת ממחננו וממדינתנו, והעמידו במקומם כל גורמי השלום והאחדות בתוכנו, והיה מחננו טהור וקדוש, מבוצר ומלוכד, כחומה בצורה שלא תשלוט עליה על כח הורס ומתנקם, וה' עושה השלום במרומיו, ישפת שלו לנו, ויברך אותנו כדברו מפי משה נביאו, ה' אלקיכם הרבה אתכם, והנכם היום ככוכבי השמים לרוב, ה' אלקי אבותיכם יסף עליכם ככם אלף פעמים, ויברך אתכם כאשר דבר לכם, ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום, וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות.
והנני אחיכם הנפרד מכם לחיי עולם הבא, בברכת שלום וגאולת עולם בתקומת מלכות בית דוד ובנין מקדש ה' בעיר הקודש בירושלים.


אמר הרב יצחק אבו-חצירא כי לו דורו היה זוכה לסנהדרין, אזי הרב עוזיאל היה מתמנה לראשה, אלא שדורו לא זכה, ומאז הדברים שהורה הרב עוזיאל לדורות הבאים חלקם נשמעו ונשמרו, ורובם נשתכחו. הרב עוזיאל העמיד שני ת"ח גדולים שהיו מקורבים אליו מאד: הרב אליעזר יהודה ולדנברג והרב חיים דוד הלוי. אולם אישיות גדולה, כזו שהנהיגה והדריכה ואיחדה והיתה אהובה על כלל הציבור בישראל מגדול ועד קטן, לא קמה מאז לא ליהדות ספרד וגם לא ליהדות אשכנז.
ואולי המושגים של אשכנזים וספרדים שייכים לגלות, ואם הגדולים הולכים ומתמעטים, הרי שיש בכך קריאה של הקב"ה לכולנו להיות ענוים וצנועים, לאהוב ולכבד זה את זה, ולהשתדל לקיים את הפסוק: האמת והשלום אהבו.





שתף/י בפייסבוק מאמר זה!


האחריות על התגובות מוטלת על בעליהן בלבד ואין לנו שום אחריות על תוכנן

אין אף תגובה, אתה בהחלט מוזמן לשלוח אחת...

העמוד הראשי | פורומים | מאמרים | טורים אישיים | בדיחות | קישורים | משחקים 1 | משחקים 2 | הסיפור שאינו נגמר | רדיו | החשבון שלי | מסרים | שאלות נפוצות |
RSS | Hosted By: HTTP | אינדקס אתרים | קשר החן - קשירת מטפחות | סרוגים | תנאי שימוש | צור קשר

© כל הזכויות שמורות לסרוג www.saroog.co.il | קרדיטים | sxc.hu
מערכת זו מופעלת על PHP-Nuke. ותורגמה על ידי צוות PHPNuke ישראל ושוחררה תחת הרישיון החופשי GNU/GPL .
כניסה למנהלים